|
והפצע נסגר
ואבן דוממת אינה אומרת דבר
והראש נאטם
והלב לא נשבר
כשעומד מתבונן בעיני העבר
והנצח פסק
ונהצח חזר
מתבונן ומנחם איש מבוגר
והילד גדל
והילד נגמר
ועין יבשה כואבת יותר מבעבר
והזכרון כואב
והזכרון עוד מר
אך אינו שובר עוד את לב המחר
ולכתוב עוד קשה
כשלא נותר עוד דבר
ומוסיקה עוזרת
אך אינה תורמת דבר
ולא יכול להגיד עוד
זה נשמע מיותר
אין שום רגש
אין שום אתגר
לחיים, לצחוק
לאהבה
והמוות מחכה לי
מעבר למחר
והנשימה נעתקת
והגמל מיותר
אך מעבר לשכל
מעבר לראש
ממתין עוד הלב
לשמחה, לשישים
לאהבה לא קיימת
לשני אחים
וג'ק בשמידט
היה נהדר
אך המטאפורה עברה
ונשאר אדם מבוגר
ונחמד היא מילה
ואישה זה נחמד
אבל רגש אמיתי
חומק מהיד
ואין לי ברירה
ואין לי דבר
כשאבן שותקת
והפצע נסגר. |
|
|
יום בחייה של
ארנבת:
מוסיקה יפיפיה
נשמעת ברקע בזמן
שהמסך עולה,
ואנו רואים את
היער ביום קיץ
בהיר. שפנפנה
מרקדת לה
ומכרסמת באיטיות
שיח שנמצא
בסביבה. היא
הולכת בעצלות על
מצע העלים הרך.
פתאום היא
מתחילה להשתעל
ומתפגרת.
וודי אלן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.