אני כבר לא נהנה מהנוף שאני רואה,
ותחושת מועקה יושבת לי על החזה.
אבל אני לא מוכן יותר לסבול,
אני רוצה לקום לעזוב את הכל.
ואני לא חושב שהייתם מוכנים,
להרעיף אהבה גדולה על הילד הרביעי.
אני לא רוצה להמשיך לבכות,
אבל ההתאבדות לא באה בחשבון.
אבל אני לא עוד נער מתבגר,
שיש לו סיפור חיים של ילד מפגר.
אז תפסיקו לחשוב שאני לא בוגר.
אני למשפחה הזאת לא חוזר.
ושהחיים נגמרים ב-2 בצהריים,
את הצעקות אני חוטף בבית.
ואני כבר מזמן הפסקתי להנות,
כל החיים שלי זה רק ספקות.
אני כבר לא נרדם מרוב כאב.
והגוף שלי לא מצליח לעכל...
את כל הרעלים שיושבים לי על הלב,
ואותי הם מנסים לגמד.
אבל אני לא עוד נער מתבגר,
שיש לו סיפור חיים של ילד מפגר.
אז תפסיקו לחשוב שאני לא בוגר.
אני למשפחה הזאת לא חוזר.
אני כבר מתחיל להרהר,
מה יהיה פה שהכל ייגמר.
הם מטיחים בי את כל ההאשמות,
בסוף זה אני- שצריך פסיכולוג.
אבל אני לא עוד נער מתבגר,
שיש לו סיפור חיים של ילד מפגר.
אז תפסיקו לחשוב שאני לא בוגר.
אני למשפחה הזאת לא חוזר. |