אני חושב שאדם אינו מתעצב עם השנים כגוש חימר ביד גורלו
אני חושב שהאדם הוא כמו תל ארכיאולוגי כזה
שבו החופר מטה מוצא עיר, ומתחתיה עוד עיר
פה יש בית מגורים, וקודם היה פה בית בד שנבנה ליד חורבותיה של
טירה שרופה
כך האדם נהרס ונבנה
נהרס ונבנה
ובכל עיר יש גם את העיר העתיקה
ויש חומה
ולפעמים אני אובד בין הריסותי
ולפעמים אני מתרפק עליהן |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.