שוב תלבשי את בגדי הליצן.
ותציירי חיוך גדול על שפתייך
ותראי לעולם שהכול טוב והכול מושלם
שאת עדיין שם,בינתיים.
שוב תהיה מאושרת,
מה הפלא?
מאחורי עיניים אדומות הכול ורוד,הכול יפה.
שוב תקשיבי למילים גבהות נטולת רגש
שוב תפקפקי בך ובו ובהם.
שוב תזילי דמעה,
ותגידי שאת עייפה,ורוצה לישון.
הוא ייקח אותך איתו למיטה.
ויעשה בך כרצונו,
וכשזה יגמר את תחשבי חזק... חזק
שזה לא את,
זה לא קורה,
זה רק חלום.
שוב הבוקר יגיע
השמש לא מאכזבת אף פעם,
בעצם אולי בזמנים קשים.
וברחוב,אנשים ישלחו מבטים מלאי ארס
ואת שלחי להם תחנונים לרחמים.
אל תשלי את עצמך,
מי שקרוב איננו
למי שרחוק פשוט לא איכפת.
תפקחי עיניים אדומות ותביני-זאת המציאות שלך.
וכשהיום יעבור באיטיות מעצבנת
תזכרי מי הם ומי את
תזכרי שעיניים אדומות זה לא לנצח
תזכרי שיש עוד תקווה
שיום יבוא ויהיה אחרת,
יום יבוא ותהיי שונה.
ובלילה שיהיה קריר,
ויללות של חתולי רחוב יפריעו לך לישון.
תאספי את כוחותייך,
תרכזי את מחשבותיך
תשנני את המשפט
"ההצגה חייבת להמשך"
ובתור הכוכבת את צריכה להוביל אותה,
למקום המיוחד שלך,בלי המסכות,
למקום שמותר בו לצחוק ולבכות.
למקום שלאהוב זה לא דבר רע.
למקום שלרצונות שלך יש חשיבות עליונה.
בלי מסכות,למקום שבו אפשר רק להיות,
את.
|