גיא דגן / מכתב |
מוטב נשתה היין המשכח.
פגישה תגביר להבת האש
ושנינו יחד נתפכח.
עת תכלה הלהבה מכאוב
תפתח בזה עוד גלד,
ואם אחרת לאהוב תוכל -
מדוע זה תפגע בילד?
ואין דבריי דברי אישה,
לא גבר אנוכי- אך נער .
בנך איני, אך הבושה
ושיקרך- חדים הם מן התער.
בן ובת לך - אדם
שמך נוגן כשם המלך
ומשפטך חכמה, נודע בכל-
אך הידע עצמו באשר ילך?
קולי קורא מן הכתוב
אינו נשמע כאחרים
על כן אני על החתום:
העמק בין המיצרים.
ואם יקר לך שמך
שמור המכתב לעצמך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|