New Stage - Go To Main Page


אני הייתי מהחונכים,
מהראשונים שנכנסו אליה,
שהריחו את הריח ונהנו מכל מה שהיא חידשה.
אני הייתי מאלה שביקרו על בסיס יומי
יום יום, לפעמים אפילו פעמיים ביום.
לפעמים גם נהניתי מהאפשרויות היותר שוליות בה.
היום היא כבר זנותית כזאת, מגעילה.
כולם חורשים אותה והיא חושבת רק על הכסף.
היא מלוכלכת ולא מסודרת,
אני פשוט דופק וזורק.
היא אפילו לא מסננת בכניסה, רק בודקת שאני לא אפגע בה יותר
מדי.
אני זוכר את הפעם הראשונה שהלכתי ברחוב יפו, ראיתי אותה והיא
קרצה לי. ישר נכנסתי בה.
אני מודה שאני עדיין נכנס אליה לפעמים ומנצל את כל מה שיש שם.
אבל זה באווירה ממש חרא.
אני נאלץ להסתדר עם כל השטויות הקטנות שלה, ועם כל הבעיות
שלה.
אבל ככה היא, התחנה המרכזית.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/5/05 9:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'סי לושפוי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה