|
צינת הלילה כהבל פיה של
ציפור שיר, מעליי
כיפת מצנח
העוטפת ונושפת
אנה ואנה לכאן.
האינסוף המכונה בפי-
כל אל והים
גופי שקעים כפני ירח
נשמתי כתב לעוורים
גבעות ונקודות על הנייר.
האינסוף מתמלא בי
ואני מתמלאת בו
עומק הבאר שנמלא
בהגיגי
ואני שולה משם
דגי זהב. |
|
|
די עם הסלוגונים
המטומטמים האלו!
לא שמעתם על
הביטוי: "אם אין
לך משהו חכם
להגיד, עדיף
שתשתוק"?
מהאנונימית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.