היא עמדה,נשענת על הקיר,מסתכלת על השעון ללא הרף,וניכר בה
שמשהו מפריע לה,אולי עצבנות משהו.או ממישהו. מי שעבר קרוב אליה
יכול לשמוע אותה ממלמלת כמה וכמה פעמים "איפה הוא?!?!",דבר
שלווה בהיסתכלות חוזרת בשעון האופנתי-אלגנטי שעל פרק ידה
הענוגה,ושליפת פלאפון חדשני ויקר ערך מין התיק היוקרתי שהיא
נשאה על כתפה. שיערה הארוך והחלק היה פזור,ושיווה לה מראה בהול
במקצת,מה שהיא באמת הייתה.

היא כבר כאן למעלה מעשר דקות! למי היא מחכה? ולמה לבחורה יפה
כמוהה להתעצבן על איזה מישהו שלא מגיע ולא מחכה לה? אני,אם
הייתי במקומו,כבר הייתי מתייצב כאן עשר דקות לפני שחלקיק משערה
הארוך היה מגיע לכאן.
הימרתי עם עצמי...הטוב והרע נאבקו אצלי בראש....ללכת לדבר
איתה,או לשתוק,ולהתבשל במיץ שלי אחר כך על זה שראיתי בחורה
מושלמת ,שגם נראתה די בגיל שלי ונראתה די מבואסת,ולא הלכתי
והראיתי לה כמה נחמד אני יכול להיות ולדבר איתה...

אז לקחתי את הסיכון-אם לא ילך,לא ילך.בסוף יסתבר שהיא איזו
בחורה בת 30 שעשתה מתיחת פנים,נשואה פלוס 3 ילדים שמחכה למוציא
לאור שלה שיאשר לה כבר את ההוצאה של הספר האחרון שהיא כתבה.
טוב,קצת הגזמתי,כמו תמיד,אבל אפשר להבין כמה דברים קפצו לי
לראש באותו רגע....
עמדתי בקיר מולה,והרמתי את הראש,מנסה לתפוס את מבטה,או להסתכל
לה בעיניים.היא נראתה טוב בג'ינס,יכלתי להגיד,והשיער שלה
היה,לפי דעתי,ממש יפה-ארוך,טבעי,עם צבע שעדיין לא החלטתי אם
הוא טבעי או תוצאה של ביקור חוזר ונשנה במספרה...

עמדתי מולה הרבה זמן.לי זה נראה כמו נצח.הזמן זחל ולי נראה
כאילו לא אכפת לו ממני יותר מדי,שלא לדבר על הבחורה הזו....
זהו,החלטתי,אני חייב לזוז מפה.עזבתי את הקיר,והתחלתי ללכת.
פתאום שמעתי מאחורי "היי,אתה עם הג'ינס והראסטות,חכה לי!"
זו הייתה הבחורה מהקיר.היא הציגה את עצמה,ושאלתי אותה למי היא
חיכתה כל הזמן על הקיר.והיא אמרה "לך". לא עמדתי בזה-לי? לי
היא חיכתה? ועוד על הקיר הזה? ונתנה לי להתייבש על הקיר זמן
שחלף כמו נצח??  במוח שלי התנהלה סערה,גועשת וגוברת,מערבלת את
כל הסדר שניסיתי להשכין שם כמו סלט ירקות.
ואז,היא הוציאה משהו מהתיק היוקרתי אופנתי שלה.הייתי בטוח שזה
עוד פעם הפלאפון שלה,ושהיא תגיד שהיא חייבת לרוץ. אבל כנראה
שטעיתי-זה היה,לא פחות ולא יותר,אקדח.קטן כזה,פחות מ8 מ"מ,אבל
לפני שהספקתי לנתח איזה סוג הוא בדיוק ושל איזה חברה,שמעתי רעש
מחריד אוזניים.היא ירתה בי.נפלתי לרצפה,נדהם מהמעשה שהבחורה
שנראתה כל כך טוב בג'ינס עשתה כרגע.היא מצידה חייכה חיוך
מרוצה,נשפה "פו" לתוך קנה האקדח,ונתנה לי להתבשל במיץ שלי-אבל
הפעם זה היה דם.