הפליג אהובי בספינה לבנה
עת שקיעה במלוא אודמה
צבעה את מצולות נשמתו
אל מליחות ליבו.

בראש מגדלור המתנתי והבטתי
בספינת רפאים אז הבחנתי
נושאת את מלחי בדומיה
בזרועו הימנית מקועקעת שושנה
ולשונו חרבה מכורח השתיקה

זוכרת עשן כחול ממקטרתו
כשחייך והעניק את מילתו
לשוב ולזנוח את מסעו
אצות על גופו מנעו דיברתו

כוסות של רום שוטפים את קרבי
אהבה מטורפת משוטטת בעיניי
ים אכזר מלוח מדמעותי הרבות
קבל עוד קללה ממגוון הקללות
ומי יתן ויבנו עליך יבשות.