קשה לי להסביר לך איך זה בדאון.
למה אני כל כך רוצה להיות שם.
תחשבי על המכונית,
למרות כל הנוחות
את יודעת שאת מרגישה את הרעידות של הדרך.
ואז תחשבי על המטוס האחרון שהיית בו.
את זוכרת את התחלת הנסיעה על הקרקע,
הנסיעה האיטית,
ואז כשהוא הגביר מהירות על המסלול,
להרגיש את המנועים בעוצמה מלאה שתמיד משחררת בך התרגשות,
ואז את החרטום באויר,
ולאחר שניה כל המטוס נמצא מטר מעל פני האדמה,
ואין שום רעד או רעש מתחת לרגליים,
ואת רואה את הכל מתגמד ומסגלת לעצמך ממדים חדשים.
אבל בתוך הרוך המרגיע
תורידי את רעש המנועים,
ותקבלי את השקט המוחלט.
בלי רעדים, בלי דיבורים, בלי תלות אדם,
בלי שום הפרעה.
את, אני, וזרמים של אויר חם
שתמיד לקחו אותנו למקומות חדשים.