|
כשאור אל עור
היד קולפת
מגננות החום
ותום השנים.
כגחלת בוהקת
מולהט החושך,
לווה ולובה
בנשיפות המילים.
רגל ליד
יד ועוד יד.
זרועות לפותות
כמצבטת פלדה.
כיד מנצח אל מול התזמורת:
"אילולי הייתי אני -אני...?"
נאלמת (ונעלמת)
לפני תום השאלה. |
|
|
סלוגן זה לא
עסק!
משפטים קצרים זו
לא קרייה!
חברת חשמל
מעקלת,
לשכת העבודה
מסרבת
סלוגן זה לא
עסק!
לו יהי, בפלגיאט
רשמי, מוגש
כמחווה של רצון
טוב לדולגו,
לאמא שלי,
ולנושים! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.