"מילה שלך וסוף למלחמות"                                    
                                      (אביב גפן, הו אילנה)

זה ברור, לא רק לי, לכולם כולל המיעוט הדתי והערבי,
שאם רק תגידי את המלה הזאת לא יהיו יותר מלחמות,
לא רק פה, בארץ, בין היהודים והערבים, אלא בכלל
בכל העולם. זה לא שכאילו יעשו פתאום הסכמי שלום חגיגיים
כאלה,עם לחיצות ידיים רשמיות ואנשים מעונבים שיאבדו עצמם
למצלמה, גם לא תהיה תחרות בין מדינות העולם המתקדם
שבסופה תזכה איזו מדינה מערב אירופית לארח את מפגשי
הפסגה הללו.
מה שיקרה זה שפתאום אנשים יבינו כמה טיפשי זה
להילחם אחד בשני, אז הם פשוט יפסיקו, גם ברחוב
כתוצאה מכך אנשים יחייכו יותר ועל הכביש האדיבות
תחגוג, לא יהיו מעשי רצח,אונס או גניבה וכולם ישאירו את
הבתים שלהם פתוחים גם כשהם יוצאים מהבית, בדיוק כמו
בקיבוץ שגדלת בו.

אבל את לא תגידי אותה,
לא בגלל שזה לא מעניין אותך, לא בגלל שאת מעל זה
פשוט בגלל שזה לא את, ולכן נידונו כולנו לחיות במלחמה
ואנו מקבלים זאת באהבה.

ובאמת, מה אנחנו יכולים כבר לעשות?
לבוא ולדבר, להסביר לך?  הרי ברור מה
תהיה התגובה שלך, תחייכי את החיוך המבויש,
תעשי את התנועה הזאת בשיער כמו שאת תמיד עושה,
לוקחת אותו ומסלסלת אותו לכיוון האוזן, שיער דבש
יש לך והשמש כאילו נולדה כדי ללטף אותו.

להסביר לך בכוח?
אתם עושים צחוק? זו בכלל לא אופציה.
אז תני לי את הכוח לאהוב אותך
כי לפעמים קשה לסלוח לך.