היא הסתכלה בי במבט מרוכז.
והעיניים שלה-
הן הביטו בי כל כך עמוק פנימה,
שהרגשתי שהיא לוקחת לי את הדבר הכי סודי שלי-
בכח.
ובכל זאת-
לא העזתי למצמץ, ולו לשניה.
היא הפנטה אותי עם היופי שלה-
שהיה חבוי לה בעיניים.
היה בהן הכל...
פשטות כל כך מורכבת-
שהיה לי קשה להבחין בה.
וניצוץ קטן של אושר-
ששקע בתוך ים גדול של עצב,
שהחל לפלוש לו גם אל האף.
והדמעה זלגה לה עד לקצה,
מתמהמהת שם לרגע,
מנסה להחזיק עוד טיפה-
לפני שהיא צונחת לה למטה,
וכך גם כל מה שהיה בה-
מתרסק לרסיסים.
ואז כבר לא יכולתי.
הסטתי את מבטי ממנה,
אל האופק.
והכל כבר היה לי בהיר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.