היה הייתה אישה מרה
הרה
ובתוכה המשורר-
מזיל,עתה,דמעה,עליה.
"רבות בנות עשו חיל
ואת עלית על כולנה"
ובמגע ידה הרך
איוושה על פני אגם קפוא
טיפלה,ליטפה - בדממה השקתה
(א)ני
המשורר, חרש אהבתיה.
אך עתה כבדו עיניה
ובא הכסף בשערה
ורק שורות קצרות יאמרו לה;
אמא יקרה לי, יקרה,
בים דמעות את לי סירה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.