בחוף הזה נשמרים
השחפים
מלדאות
לראות חלומות
חמלה ורחמים
צפים על קונכיות או
סירות מניירות
שהשיטו ילדים
בשלוליות
כמו חפצים
פזורים
ופירורים
מעומק הבטן
מחשבה מתהפכת
חרב בכל ערב
שבה הופכת
מקבצת רגעים
בשערים
ועולה
ממצולות
אודות ים
מוות מלוח
המעכל
אוניה טרופה
וספנים שנמזגו
במים
על הדמעות והעצמות
והחלומות
ללא חמלה ורחמים
בשוניות השחורות
נזהרים העופות
ממראות החוף
או עוף החול
גם שהיה אפשר
לראות הכל
מאופק ועד סוף
את הזמן
הנקשר אל המזח
בזחיחות דעת וזך
זב מפצעיו
ואין הרוחות
באות לוטפות
בשעה והיו לופתות
היה בא הים בגליו
ושב לדרכו
כהלך נד מצד אל צד
שרגליו רטובות
מחולות וחופים
שהיה בתוכם
ושכח תוכו בפיזור
נפש
מגל שיכחה אחרון
טרם עזב ונחפז
ליום האתמול
נספג ונותר
תר עיתותיו
בזמן והגוף
שנגף
במעשיו ונאסף
לאבותיו
כתו אל תו
קולותיו הנוהמים
עולים
וגואים
ימים כמיימיו מתאדים
מתעברים בעננים
שבים ונספגים
מאין ועד ראות העין
נאסף ושב אל חופיו
בטיפותיו
כגרגיר ועוד גרגיר
חול פניו וצבעיו
שמיים שקופים
קוצפים לבנים
עפים עומקים
על סלעי בזלת שחורים
ונושרים כקורים
מכובד פרפר שנלכד
נושקים
מחוררים
חורים בזמנים
שאינם זוכרים
ביתם ומה היה
איתם
באישונים באים
גרגירי חול
אחרונים
נושבים
מהרוח שעזבה
עזה
בסערה
עודך ערה
דעתך
בכל הקול
בחולף
והנושב
עכשיו המשאלות
מתגשמות
תבקשי תעלי ממצולות
השיכחה
אם תרצי
ותתעקשי צדף
שעליו כתב הזמן
מראה נידף אודות
אנשיו היושבים
בבית קפה
הורגים אותו
מבוקר ועד בו בא
הערב והוא מחליף
עור ופנים ותעתועים
במשחקי שש- בש וקלף
בשעה
הדף נירטב והשעה
מאוחרת
הולכים למנוחתם
את המבינה
שעת מותם
בתבונה
אחרונה
אקח
אותך בין האותיות
הטמונות בתמונות
במסען בניירות
והפתקים
מהדיו הכחול הנספג
ואדיו כשכר
אולי תראי שחף
על ענן
ונופל חלל
לא מחרב אלה
מריק
אגיש לך
קונכייה נוהמת
אוויר
קולות שירת בת
הים
האומרת יופיה
בפני ספן זקן
ככלות הכל
נאחזים בזנבה
יש לבוא לעיתים
מתחת פני הים
בעומק
העיניים
המלוחות
רואים
במראות,, |
