"לזכור ולא לשכוח"
וישר מהמציאות לברוח
מדברים על העבר
אך לא לומדים ממנו שום דבר.

מדברים בטקסים על כמה שהיה שם נורא
וכשזה נגמר, מתנהגים אחרת
כאילו רוצים להיות שם בחזרה
והצד לא משנה, כי העיקר ש"יש לנו ארץ נהדרת".

כואב להסתכל על מה שהיה, ומה שהיום
אני לא רוצה לחזור לאותה התהום
מפולגים בתוכנו, והכסף הוא האלוהים
סליחה, אבל כשאני מסתכל, אני לא רואה עתיד מזהיר פנים.

בית הספר - מפעל ציונים, והחינוך מופרט
כוועדת דברת הוציאה דו"ח כזה מעוות
לא פלא שכשאני הולך לי סתם ברחוב
אני שומע אנשים, מורים מובטלים - זועקים, מתחננים:
תתפטרי לבנת!

נכון, אז התגברנו על פרעה, ועל הגרמנים.
הקמנו מדינה אחרי הבריטים והטורקים
איזו מדינה? אלוהים זה הכסף והכסף זה האלוהים.
עברנו את כולם, כל העמים,
ובסופו של דבר, רק מול עצמנו אנחנו נתקעים.

תראו אותנו:
דויד הופך גוליית, ומשוכנע שהוא דויד.
אני רק מפחד לדעת אם כך זה יישאר תמיד.