לטרוף אותו,
עד שלא ישאר ממנו כלום
חוץ מאמת שתשפריץ לכל עבר,
והוא לא יוכל יותר.
זה הרגע של ההתוודות,
שכל כך חיכיתי לה,
שכל כך פחדת ממנה.
לנגוס בו חזק
עד שיצרח את שמה
כי עכשיו נורא כואב לו
הוא מוריד מסכה.
זה השקר שלך,
זה שנהגת ללבוש לכל מקום שבו הופעתי.
ואני, כך זיהיתי אותך
הולם את אותו השקר שחשבתי שהיה
חלק מלבושך, משמך.
ללקק אותה,
עד שלא ישאר ממנה כלום,
כי היא כה מתוקה
והכול בזכותה.
זו האמת שלי עכשיו,
לא של אף אחד אחר,
וגיליתי אותה וגיליתי
שכשעקבתי אחרי צעדיה הגעתי למקום
זה שכל כך רציתי להגיע אליו.
לרחם עליך יראה כעוד מנהג ישן
ובא לי לחדש עכשיו,
כי משעמם לי להיות אותה נוודית קטנה בסירה.
אתמקם עכשיו במקום הזה,
שהגעתי אליו.
והשתנתי עם האמת הזו
פחות נושמת את העבר
יותר שואפת את העתיד. |