מורן טוויג / כלום |
פרץ של טיפות של הריק
ואני ביניהם
צפה על
גלי השיממון
והם צופים בי
מביטים בי
ובין הטיפות של הכלום
אני טובעת.
ומאין הכלום מגיע
איני יודעת
אולי מתוך העמוק
ואולי מן הרדוד
ואין מי שיגיד לי
אין מי שישמע
ואני כאן, ושם
ובכל מקום
אני מציפה את העולם בחולשותי
ומן הכלום, אני
עולה
ומן הכלום אני טובעת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|