יוסף ברנשטין / ברגן בלזן |
זה על גבי זה
מכוסים בשמיכת אדמה
מצמיחה עשב ופרחי אביב
בנוף פסטורלי.
מאזינים לשירי רועים
על אהבות וגעגועים
לקול צלילי פעמונים
מזמנים אחרים.
רק צעקות שנל שנל
בגרמנית קוטעות חלומות
ושלווה מדומה
מהדהדות באזני
מזי רעב מוכי חולי
עד לנשימתם האחרונה.
התנערתי מהשרעפים
מול השלט
HIER RUHEN
1000 TOTE
APRIL 1945
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|