ד''ר מאיירן / הכל במפוזר |
לא רק אותך אני מכיר ורק את מכירה אותי
חשבתי פעם שאיבדתי אותך,
אבל הבנתי שאף פעם לא היית שלי
מישהו פעם לחש לי שאין עוד כוח להחזיק
חבל שלא הקשבתי לו.
מישהו פעם לחש לי שחבל שלא הקשבתי לו.
את טסת. אולי כי לא הקשבתי לו. הוא לא היה מספיק חשוב.
תמיד חשבתי רק על עצמי.
היום אני חושב רק עלייך.
את רחוקה ממני או אני רחוק ממך... רחוק...
אבל אני הרבה יותר קרוב....קרוב...
בליל מילים שאפילו אני לא מבין.
חשבתי שאולי אני כלל לא רוצה לשכוח.
ויתרתי לעצמי.
להגיד שאני רוצה אף פעם לא יכל לעשות לי טוב.
ואין לי איך לומר את מה שאין לי להגיד.
שלדבר או רק לראות אותך...
או שגם זה מדי מכביד.
ואין לי איך לבוא לאן שאין לי להגיע...
על סף תהום של ריגושים לבוא אומר שלהפתיע.
ואז בסוף שיקרתי.
בעיקר לעצמי.
אני שקרן מלידה.
והרי כולם יודעים שנולדתי לראשונה ב 1981.
מאז אני רק חוזר ונולד... עד ש...
אבל כבר מצאתי אותך.
איך יכולתי לעזוב.
תסכול מוקלד על דף לבן.
אני יכול גם לשנות לו את הצבע את יודעת.
אני לא אפריע לך יותר
מבטיח.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|