סיפורים מהארון נשלפים עכשיו, נוחתים על השטיח בצלילים של תו,
עליו שכבנו, עליו נקשרת באזיקים, עליו צעקת כשגמרת, עליו חייכת
חיוך מקסים...

סיפורים מהארון נשלפים עכשיו, זו תעודה רק תעריך ואל תלך
מאוכזב... "אני עברתי", "כך עשיתי" ו-"תראה איזה מדהים"...
תוריד 'אני' מלקסיקון והיא נותרת ללא מילים...
ואהבנו כה שלמות, איך לא השלמנו עם טעות, זאת התפשרות וזו
התלות וההרגל סופו למות.
סיפורים מהארון נשלפים עכשיו, רוצה איתך כל כך לשכב, אך הכל
כאן שוב מורכב ולא מכיר עוד אמיתית ששומרת אמונים, גם בגן עדן
המושלם זוחלים עוד נחשים.
לא יודע ולכן זה לא כואב, תמיד חשבת שמסביבך העולם מסתובב.
עכשיו אני בחוטים מושך, איתך גמרתי ולא רק בתוכך, על כל דלת
שנסגרת נפתחת חדשה, תפסיק לברוח, זו חרדת נטישה, אז תעיר כבר
את הסובל מאדישות, רק מי שחי באמת - יכול למות...