|
הוא אף פעם לא נגמר
רק במוות המר.
יש רגעים שבו חושקים
ויש כאלה שאותו מגרשים.
אנשים שמגיעים תמיד לפניו
ואנשים שאותו לא מספיקים,
כל היום רק אחריו רודפים.
נשאר לעולמים.
אנשים באים...
הולכים...
והוא בשלו.
שניה הופכת לדקה,
לשעה
ליממה
לשנה
הזמן
סביבו חיינו מנוהלים.
חלק חושבים ששלהם יותר מלאים,
זה תלוי איך אותו מנצלים.
ואני בשלי,
יהיה מה יהיה
הוא ממשיך
ואני איתו
רוצה לא רוצה
זאת בכלל לא שאלה. |
|
|
חלק מהאנשים פה
חושבים שאני
מתלוצץ, הם
אומרים לי שזה
לא יפה לחתום
בשם כזה ושזה לא
לעניין, ולא
למדתי כלום
מהרצח, וזה על
גבול ההסתה, כל
מה שיש לי להגיד
בנושא הזה זה:
סרק סרק סרק
יגאל עמיר, מנסה
ברצינות אבל
מבין שזה לא
ילך, אז הוא רק
רוצה למסור ד"ש
למרגלית וקורא
לה לבוא לבקר
ולהביא תמונה
חדשה כי הקודמת
כבר ממש מוכתמת,
בדם, חרדל,
קוטג' וזרע
לשווא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.