[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מור כהן
/
יום הולדת

היום הוא יום הולדתך, בתי.
זהו יום הולדתך, ואני עדיין מסוגלת להרגיש את ידייך הקטנות
כווצות סביב אגודליי. מושכות בשיערי, צובטות את פניי.
לחצת את ידי התינוקת שלך כנגד כל איבר בגופי. היית קטנה כל
כך.
אני עדיין יכולה להרגיש את מגעך, כשניסית לעטוף אותי
בזרועותייך הקטנות, באהבה. כמה כוח שאבתי ממך, יקירתי.
אוצר שלי.

היום הוא יום הולדתך.
פנייך הקטנות התעצבו אל מול פניי, לאט לאט נבנו והתייפו.
משנה לשנה הדהמת אותי, כמה הבעה הייתה בכל מחווה שעשית.
לא היה צורך ביותר ממבט כדי שאוכל לראות לתוכך.
כמה אור היה בחיוכך המתוק, האדמדם.
כמה חן בלחייך הסמוקות.
כמה קסם בצחוקך.
כמה אושר הסבת לי.

היום הוא יום הולדתך, בתי, אך את אינך בין החיים.
לעולם לא אשוב לשמוע את צחוקך הפעמוני.
לא אחוש את מגע ידייך, שאף לא הספיקו להפוך לידי נערה צעירה.
יפתי.

אני זוכרת את היום ההוא. היום הנורא ביותר בחיי.
הקצין הנאצי קרע אותך מבין זרועותיי, קטנה שלי, קרע אותך ממעטה
החום שניסיתי בכל כוחי להעניק לך בחורף ההוא, באמצע ינואר.
הוא גרר אותך איתו בתוך השלג.
ואת לא בכית. ולא צעקת.
את הלכת, יחד עם רבים אחרים, אל תהום המוות הנצחית.
אני זוכרת את פנייך באותו הרגע, רואה אותך מתנוססת מולי בעיניי
רוחי.
בהבעה קפואה ומפוחדת נלקחת ממני.
פנייך החווירו.
חיוכך האדום איבד את צבעו, והתקמר למין קו ורדרד מבועת.
עינייך נפערו לרווחה.
"עזרי לי, אמא", הן קראו, "עזרי לי".
"עזרי לי..." ביקש אותי מבטך, "אל תתני להם לקחת אותי..."
ואני צעקתי, והשלכתי את עצמי לרגליהם, והתחננתי שיעצרו, וזחלתי
בשלג הקר, וזעקתי בכל כוחי לאלוהים, ואף אחד לא ענה.

היום הוא יום הולדתך ה-13, בתי, ואף אחד לא יקרא לי עוד
אמא.


[ההדגשים בטקסט הם ציטוטיה של אם ששכלה את בתה היחידה בשואה.
יהי זכרה ברוך]







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"יוצר הסלוגנים
לא בא,
יוצר הסלוגנים
גם לא מת על
פן..."



("101 שירי הלל
לזה שמאשר את
הסלוגנים -
הגרסה המחודשת")


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/5/05 12:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מור כהן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה