דניאל
ילדי הקט שלא נברא עוד
יום יבוא
ותצא אל העולם.
כבר שנים אני יודעת שזה יהיה שמך.
כבר שנים כמהה לך.
על בדידותי מכפרת בחלומות עבשים
שם אביך אינו לובש פנים
ואימך,
בחלום הזה היא לא נשארת לבדה.
דניאל
כל גופי לובש כוויות
מן הצער, מן המלח, מן השמש השוקעת לתוכן
בהווייתך אתה מצננן
אחריך ילדי ייסגר הרחם
אני יודעת זאת
יחיד תהיה ומיוחד.
והדימום לא יחלוף
גופי לא יתאושש מן המכה
שנים היית חלק מתוכי
כעת תהיה
עצמך.
הבטח לי ילדי
שתהיה שונה
מן ההרס יצמח בך יופי שכזה
ותכפר על חטאותיי
על כל עוונותיי
הלא לשם כך
יצאת מתוכי. |