שלושים וחמש מעלות בצל - כך הראה מד הטמפרטורה שתלינו מתחת לעץ
השיטה. אנחנו לא ישבנו בצל. אבל הם כן.
מילאנו טבלאות ארוכות של השמעת קולות, התנהגות חיזור, הליכה,
ריצה, אכילה. כמעט כל פעולה נרשמה.
ואז לפתע הגיעה החיה.
אף אחד לא הוציא מצלמות, אף אחד לא רשם הערות. היא אפילו לא
חיה מוגנת. צדים אותה כל יום, בכל העולם, ועושים ממנה הכל -
סבונים, תכשיטים, פוחלצים - תעשייה שלמה.

החיה הגיעה.
כמעט ולא נצפו התנהגויות חיזור, זו לא העונה. היא אכלה והשמיעה
קולות מאוד צורמים, אבל לא כולם הצליחו לשמוע.
"זהירות! היא נושכת", הסבירה המדריכה. כולנו ידענו שהיא צודקת,
אך שוב ושוב קרבנו אל החיה, שהעמידה פני מתעניינת.

דו-רגל עם פרווה צבועה לבלונד, פרסות על עקבים, וכהגנה מפני
טורפים יש לה ארס מיוחד - אנושיות.