ללי אור / לשוט בעלה |
אצבעות נרתעות נוגעות בירוקת
לזקוף סנטר אל האופק התולה
פיסת שמש שבירה כשוקת
מבעד לסדקים זולג העור
מעטפת פריכה ומתעתעת
אך ציפורניים קהות מכדי לנבור
בפקעת הזו, היוצאת מדעת
הלא גם אתמול גם מחר
שווא מכזבים עלילות בלילות
והיום- עוורונו המתוק, הנבער
בסופו ייטרף עלה במצולות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|