משהו פה לא בסדר.
או בי, או בו.
אני לא מבינה את הקטע,
הרי סיכמנו שהכל בסדר,
אז מה עכשיו?
זה כבר מתחיל להיות עסק מעצבן.
כדור שלג ענק שרוצה למחוץ אותי
ואני לא יודעת איך לעצור אותו.
ניסיתי את כל הדרכים,
בכיתי, צעקתי, התעלמתי, ביקשתי, אבל לא...
שום דבר לא השתנה.
כן, הוא הבטיח.
אז...?
כאילו שהוא גם יעמוד במילה שלו.
אויש אני כזאת תמימה.
מתייחס אלי כאילו אני הבובה שלו,
שעשויה מצמר גפן,
שאפשר להרביץ לה והיא לא תרגיש,
אבל... אני כן מרגישה. ועוד איך מרגישה.
אני לא מסוג האנשים שמתייאשים
אבל כנראה שזה מגיע לי,
כנראה, שפשוט נועדתי לספוג הכל.
כמו צמר גפן.
אבל בדרך הזו, כבר הגעתי לאין מוצא
אין לאן ללכת, אין לאן לעבור.
אבוד, פשוט מקרה אבוד.
כנראה... שהוא פשוט לא רוצה
ולי, אין מה לעשות
כי זה לא הולך בכוח.
בכי, עצבים, זה לא משפיע עליו. הוא חסין.
ולא שווה לבזבז על זה את האנרגיה (שכבר נגמרה לי).
וזה לא שהתייאשתי,
אני פשוט מוותרת.
לא ראיתי את זה קודם
רק עכשיו שמתי לב
שזה ישאר מקרה אבוד,
איבדתי אותו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.