נזכרתי לאחר שלוש שנים של עצב
ששכחתי אותך
נשארו רק פניך מרחפות מול שלי
מתעוותות וחוזרות
כמו הדברים שהותרת מאחוריך
רק זכרונות, תמונות ושירים
שכחתי שהבטחתי שלא אתגבר
שלעולם לא אשכח
אני מרגיש קצת אשם
על דיבור עם חיוך
על צחוק מהול בעצב, כשמדברים על אז
ואפילו עכשיו
קצת כואב בפנים כשאומרים את שמך
כשנזכרים
כולם נזכרים בך מדי פעם
ושטף אירועי היום עוצר לרגע
הדמעות כבר לא מאיימות לפרוץ
וכבר אין מחנק בגרון
התגברנו,
אשמנו
ואולי עדיף כך |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.