באותו הלילה, כשהיא הייתה כל כך שמחה היו כל כך הרבה כוכבים.
הם נראו כמו אבק זהב טהור שמפוזר על פני השמים השחורים.
היא אמרה דבר יפה-בלחש כזה-שכולם ישמעו.
הייתה צוחקת.
הייתה סקרנית.
היא יושבת מתחת לעץ הדעת, והשמים ריקים.
אבל לפני שמת, ברגעים שאמר מילות פרידה-הבטיח שיסתכל עליה דרך
הכוכב הבולט ביותר בשמים.
אז למה הלילה אין אפילו כוכב אחד שמציץ עליה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.