מי כמוני גיבור באמונתו
מוות ביקשתי לעצמי
ונתת חיים
הרס ביקשתי לעולם
ונתת שלום
נס ראיתי יום יום
ודמי געש ופחד לבי
לילה לילה
לנפשי שלחת מרגוע
ואת עיני ביקשת לעצום
ואמונתי הייתה
לאט לאט עיוורת
בני האדם
נתנו בנפשי כפור
שנים עמדו במקום
נחלי האש שפרצו מדמי
עברו על הקרח
כאילו הזמן לא התקיים
עיני עמדו סוף סוף בהדרן
ירוקות והילת השמש
מקשטת את התוהו השחור
יצירתך
בלאט אתכונן לקולך
גופי אחסן
נפשי אלבן
נאמן באמונתי המוחלטת
אגע באור הפורץ
מקצות אצבעותיך
לך התהילה
כאשר המלאכים
יישאוני אשיר
את האושר ברעם
וידעו בני האדם
מידך האור.