בועז שמאי / הנוצה |
נו זו הנוצה מהסרט
ברגע שהתיישבתי
נחתה על שולחן בית הקפה.
המרפסת החביבה עלי
גם היום ריקה
אבל רגע,
היא מראה לי מראה מלבב
מולי, בקו העין השמאלית
פרחים כתומים באש יקרות
השמש שמעה את דברי
ומפזרת קרניה שהוחבאו
הפנים שלי ושולחן העץ חמימים
ילדה יפה מגישה לי אבטיח
קפה ולימונד
ואוזני נושמות
מנגינה אהובה רכה ואוורירית
ריאותיי מתמלאות בהבל
וכולי חדש
תחת השמש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|