להתעורר לבוקר חדש עם כאב ראש
לבהות באוויר שעה
לשנס מותניים
ולגרד את עצמי מהרצפה.
כי חייבים להמשיך הלאה
עולם כמנהגו נוהג
כי אין ברירה.
לקוות שהכאב ישכך
עם הזמן
שכולם מבטיחים שמביא מזור או לפחות מרגוע
אני חייבת להיות אופטימית עכשיו.

האופן בו אדם תופס בהווה את עברו
ולא העבר עצמו
וציפיותיו מעתידו
הם אלו שמשפיעים על התנהגותו בהווה ועל בחירותיו יותר מכל
ועד כמה שיש לנו שליטה על עתידנו, גם עליו.

זו הקללה והברכה שבלהיות בן אדם;
תמיד נהיה גם חיה,
תמיד נצטרך לבקר את עצמנו
לבחור כל יום מחדש מי אנחנו, איך נתנהג, מה נעשה, מי אנחנו
רוצים להיות בחיים של אחרים,
מהו החותם שאנו רוצים להשאיר בעולם.

גם חיה רוצחת, מרגישה אגרסיות, עושה סקס, אוכלת...
אנושי זה לאהוב, לחשוב בצורה רפלקטיבית, לבקר את עצמך, לחוש
אמפתיה, חמלה ואפילו שנאה.

ולמשול בעצמך,
בשד הרע שבתוך כל אחד ואחד מאיתנו
זו משמעות החופש.