יש עת והחוץ טרוף כולו;
נדמה לאדם כי הכל מחשיך סביבו
ואז, הוא בא אל עומק נשמתו
ומחפש ריגוע מתהומות זיכרונו,
או, אורג חלום חדש משלו-
הכל בכדי שהזמן - יעשה את שלו.
והזמן, כאותו נשר הניראה לנביא בחזונו,
ללא קול... בשקט גדול,
מתנתק גוף חרוף מנשמה מרחפת
כמו ניתוק מרכבה מבהמה מתעייפת,
והריחוף כה אדיר,
הדממה כה דקה, כוכבים תרטיט...
נשר הזמן יקבל תפילתי הלילית.
03/05/05 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.