פעם היה איש
איש אדיש

גנבו לו
הוא  נשאר  אדיש
קיללו אותו
הוא  נישאר  אדיש
הרביצו לו
הוא  נישאר  אדיש

--------------------

עד...
שכולם ראו שהוא מת
שהוא התאבד

והבינו שהם היו אדישים

שהם קטפו לו את החיים
כמו שקוטפים פרח מוגן
רק שעליו אף אחד לא הגן
כי לאף אחד לא היה אכפת
שהוא נקטף

הם חזרו על אותה הטעות, רק...
הפעם הם רצחו
הפעם הם רמסו את הפרח המוגן

כי הם היו---אדישים

ורק בגלל האדישות.

זה שיר שכתבתי שאף אחד לא שם לב אלי, האדישות של כולם אלי כ"כ
שמחה אותי [כככן אני בדדניק] עד שכתבתי את השיר מתוך שמחה ולא
באמצע שאני בוכה והדמעות נופלות על המקלדת והכל נראה כמו שהוא
באמת נראה---שחור--- ואין לאן להמשיך במיוחד לדפוק כמוני.