תל-אביב. תל-אביב. על כל מחשכיה. על כל מגרעותיה. על כל
חסרונותיה. על כל טימטומיה.
על כל אלה ואף יותר. עם כל משעוליה, נתיביה המוזרים, דרכיה
הנסתרות. כי גם אני התמזגתי בין הפרצופים המוזרים, נטמעתי בתוך
הנפשות הבודדות ויצאתי לציד כאחרון הרווקים התל אביביים.
טיילתי בשדרותיה, חיזרתי בפתחים אחר חתוליה, נרטבתי בגשמיה
המועטים והזעתי בלחות הבלתי נתפשת שלה.
נשרפתי בשמש הלוהטת שלה, התפלאתי כל פעם מחדש על כמות
פיצוציותיה, קיוסקיה ומיני-סופריה, הפתוחים כל הלילה וכל היום.
גם אני הלכתי לכיכר, שרתי שירים של עצב ושכול ושבוע אח"כ שירי
שמחה וגאווה וכמה ימים אח"כ שירי רוק ופופ וראפ וזמזמתי
בקונצרטים הקלאסיים שלה מיד אחרי שתופפתי באצבעותיי לקצב הג'אז
שלה. צעדתי ברחובותיה ההומים באהבה ובגאווה, ירדתי לירידי
האוכל והספר, כיתתי רגליי בשווקיה, בין תבלין אחד למשנהו, ליד
מוכרים מיוזעים שלא מפסיקים לצעוק, נזהר שלא לדרוך על עתיקות
יפהפיות או רהיטים בלויים.
גם אני גלגלתי ג'וינטיותיה, עישנתי נרגילותיה על חוף ים אל מול
שקיעה אדומה, צופה באופנועני הים עושים סיבוב אחרון לפני
החושך. רקדתי בדיסקואיה, שתיתי בבריה אפופי העשן, נכנסתי לבד
ויצאתי ביחד, ישבתי בבתי קפיה, מנשנש עוגייה ושותה קפה
הפוך/מילקשייק/אייס קופי/קפה-ברד/קפה שחור/קפה טורקי/נס
קפה/אספרסו קצר/ארוך/עבה ורחב מכל הסוגים המינים והזנים שאי
פעם מישהו יכול היה להמציא בקשר לקפה. גם אותי הרעידו פיצוציה,
גם אני נתמלאתי שנאה לפקחיה, גם אני קרעתי דו"חותיה אך שילמתי
בבושת פנים. ביקרתי בקולנועיה - בכל אחד ואחד ואחד ואחד מהם,
חיפשתי לשווא, כמעט לעד, באין-חניותיה, התענגתי על מסעדותיה,
בחרתי בבחירותיה והצבעתי בפומבי על סלבריטאיה.
כן כן, גם אני שתיתי בירה כמעט עד אובדן הכרה בפסטיבליה,
נתקעתי בפקקיה, קיללתי את נהגיה אך נהגתי כמותם, צפרתי
לבחורותיה, פלירטטתי עם מוכרותיה, הזדנגפתי בשינקיניה ולהיפך.

תל אביב: חלמתי את סיוטיה, התעוררתי בלילותיה ובעיקר בבקריה
לקול מטח פיצוצי פחי הזבל. גם אני הרכנתי ראשי מפני עטלפיה,
דרכתי על פירות עציה המעוכים וגרוע מכך - על צואות כלביה
המסריחות. גם אותי העירו לפנות בוקר שכניה, גם אני התפעלתי
מאומנויותיה - אבל מעט. גם אני חלמתי את שמיה ועלזתי בשמחתה.

גם אני זיינתי את שרלילותיה, חיללתי את כבוד בתולותיה, הורדתי
לזנות את תמימותיה. גם אני פיתיתי את נערותיה, גם אני שיכרתי
ושיקרתי את חסודות עלמותיה, גם אני ירדתי לפקודותיה וגמרתי
משפתותיה. גם אני חתמתי בלשכת עבודותיה, דיברתי עם מובטליה -
ובעיקר עם מובטלותיה, גם אני התבטלתי ברחובותיה כאחד הקבצנים.
גם אני טעמתי ממיטב לחמיה, גם אני לחמתי על מיטב טעמיה, הגנתי
על כבודה וחיללתי אותו מאחורי גבה.
גם אני רקדתי לצלילי דיג'ייה, קרעתי את רחבת ריקודיה, התבוססתי
במעט ממסיבותיה, הלכתי לאורכה ולרוחבה כדי לגלות את חוסר
יכולותיה. או שמא חוסר יכולותיי?  
תל-אביב. על כל שיריה ויופיה. על חומה ולחותה. על כל הסתיו
שאין בה ועל כל האביב שיש. על כל מאכליה ועל כל שטויותיה.
על כל אלה.
תל-אביב.