כאשר הם הובלו ברכבות,

כעדר צאן צעיר,

ללא ידיעה מה צופן להם העתיד,

בצילו של המוות,

מכוונים במבטים רצחניים,

הוא פשוט העדיף לשתוק-

ולמלמל על בדל שפתיו תפילה חרישית מבית אביו.



מדוע הנך חושב שהיה תמים?

מדוע הנך אוחז בסברה שלא ידע דבר?

לא,

הוא ידע הכל.

הוא פשוט העדיף לשתוק-

ולהמתיק במעט שניתן את צרחת המוות.



הוא ידע שכעת,

מאגר התקווה אזל,

ושערי גן-עדן נפתחו לפניו,

והוא מהסה בקולו,

דממה,

הוא פשוט העדיף לשתוק-

כי מלאכים אינם מדברים.