מדן נריה / האדם הראשון |
וראה שבודד הוא, אמר: "אין דבר!
שירים כי אכתוב לא אשמע 'זה סתמי'
אספר ואצחק מבדיחות של עצמי;
כשאישן אישה לא תגער בי 'למה נוחר?'
בבוקר לא אקיץ מפקודה 'תתעורר!'
מילים שאמציא לא אדרש להסביר
כי אני פה לבד, מדבר אל הקיר.
צלע תרמתי היום לחווה (בלי חותנת),
מלתחתה כה צנועה ופניה בלי קמט
הציעה חטיף, והיה קצת ויכוח,
לבסוף התפתיתי לנגוס מתפוח.
עוד צלע הייתי מקריב משאלה להגשים:
לו רק היה פה בגן גם לוכד נחשים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|