|
לאט לאט הלהבה נגמרת
ואת מפליגה לדרכך בלעדיי
לאט לאט הדלת נסגרת
ומי לך יהיה אחריי
כמו ילד שותק שיושב על המזח
ורואה אוניות מתרחקות
מביט אחרייך שותק וכואב
גם שתיקה לפעמים מלאה בצרחות...
לאט לאט האור כבה
ואני מתכנס שוב בתוך מחשכיי
לאט לאט הדלת נסגרת
ומי לך יהיה אחריי... |
|
|
אם במה חדשה זה
מקדש - אז הדף
האחורי זה קרנות
המזבח
צפיחית בדבש
נאחזת לא עוזבת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.