מחתרת נשברת בבת אחת
רק דרך אחת היא מכירה
להישבר,
הוא מביט בי הולך
וחוזר ולא יודע
ומודע לכל צעד
איכשהו
איך שהוא נותן לי
כמו שאמר לאימא שלו
נותן נותן
כמו נותן בדבר
אורות קטנים מתחילים לבצבץ
רוחות רפאים הולכים לישון
חוץ מכמה שדים שדודים
שמתחבאים בשקט בארון
לא זוכרים איך הגיעו לכאן
מלכתחילה
כל הרעש וההמולה לא היו לרוחם
שחר הטרמפיסטים מפציע
בתוך קוביה של מים אפלים
יש דברים שרק הוא מבין
יש דברים שרק הוא
איך שהוא מנגן לי
תפילות עולות ממסדרונות נפשו
הוא בונה לי בית חם
מעל האדמה
איכשהו.

איזה שקט יש כשהמחתרת נשברת
כל מה שצריך עכשיו
רק לשכב על הגב
לחתוך את הרקיע במספריים זיג זג
לצייר לשמש חיוך רחב
לתקוע את יתד ההתחלה
מהתחלה
לכתוב "סוף" בסוף זה מיותר.