כשהמודרניזציה קורסת
העט חוזר לתפקד
במלוא הדרו ותפארתו
מעלה על נס את המשמעות האמיתית
כל פעם מחדש
מחדש אותי
מקדש אותי
שותת דם ודיו
משפריץ אוי לכל עבר
אוי לליבי הרגשן
אבוי לכבודי הגאוותן
ההיבריס מקבל כאפות מציאות
מה נהיה ממני
מה נסגר איתי
מה נפתח איתי
ומי זה לצידי
תקע יתד אהבתו
עמוק בנבכי נשמתי
מחלל מנגינות עתיקות ששכחתי
מחלחל בתהודתו בעורקיי
מאיר בחיוכו האלמותי את לילותיי
מדליק הפנסים הקטן
שלי

הסוס שלו דוהר
לאן הוא ממהר
לא מודע כלל
אין מי שיאמר לו
את ה"האט"
אתה רק עט
וזוהי עת ההוכחה

אם היו לו משוטים מבריקים
היה חותר בסלסול אל זרועותיך
אם היו לו גחליליות זוהרות
היה מושח אותן בפשטות על פניך
אם היו לו דימויים מקוריים
היה משליך גם אותם בוודאות עליך
אם יש לי חלומות גדולים
אתה ההוכחה שהם עתידים להתגשם.

03-07-05
לכתיבה!
המתנה הגדולה ביותר שקיבלתי בחיי
מלבדך...