ארבל הכרמלי / מתיקות |
איננה נחלת הכל;
היא נחלתי שלי כנחלת כל המאוהבים
כאשר אל כחול השמיים, בבוקר מתעוררים,
ואהוב(ת)ם לידם כמרפרפי כנפי מלאכים-
מחייכים, מנשקים, מפנקים.
זוהי שמורה פתוחה-לא פתוחה
לבעלי הנפש הרגישה לעוצמות תחושה,
היכולים לראות אור בחושך,
להריח ריחו של העובש כבושם,
להתייחס לכוס חצי-ריקה כאל חצי-מלאה
ולגמול על כל נתינה, גדולה כקטנה, בברכה.
03/05/05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|