ארבל הכרמלי / מתיקות |
המתיקות הזו, שעולה וצפה בכל העצמות, איננה נחלת הכל; היא נחלתי שלי כנחלת כל המאוהבים כאשר אל כחול השמיים, בבוקר מתעוררים, ואהוב(ת)ם לידם כמרפרפי כנפי מלאכים- מחייכים, מנשקים, מפנקים. זוהי שמורה פתוחה-לא פתוחה לבעלי הנפש הרגישה לעוצמות תחושה, היכולים לראות אור בחושך, להריח ריחו של העובש כבושם, להתייחס לכוס חצי-ריקה כאל חצי-מלאה ולגמול על כל נתינה, גדולה כקטנה, בברכה. 03/05/05 |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|