בר ארגמן / עוני |
כשהלב שלך דל ומונח הוא לצידי הדרך
וגופך קטוש בחוסר שלווה
הייתי יורד לך שעות, הייתי שוקע בך
ואת היית נוסקת אל בין רגלי בין זרועותיי
כשאני לוחש לך זיקה, יניקת תקווה
מבצלצליי פטמותייך
גם בעוני זה
את לי כחלום
הוזה אני
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|