|
יכולתי עוד
שתיקה יפה
למהססים
לדבר בה
לגעת
לנשום רעשי מהומה
בכח הרצון
כשאור, מכה בי
נחרדת
והשקט
צורח בי
עדיין.
יכולתי עוד
לדבר בה
לגעת
יום יבוא
ואשבור. |
|
|
"ההיא נחמדה,
אבל זאתי- אני
לא יודע, יש בה
משהו, משהו...
אממ... תמים
כזה"
זה שנדלק על זאת
שאהבה את
התל-אביבי פוזל
לכיוונה של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.