בני!
נקם דורשת,
זאת הצלקת.
עמוקה,
מ"שוד הבנק"
זה,
"הגדול".
זכות "הציפור"
לדעת?
ולא דווח, נכתב,
"נסרט".
למה שוד בנק?
בגלל הכסף!!!
מיליונים.
אני בא...
בלי גרב-מסכה,
אקדח, פצצה.
פנים גלויות,
חולצה חיוורת,
עני-בא.
נייר. בלי:
"זה שוד! ו"לא לצעוק!" רק:
"את הכסף"!
שוד בנק
גדול!
לשם זורם
הכסף. מי-לי-און!
בשאר אין מגן,
לא חינוכית, צודקת.
צפויה, חוזרת,
"עקיצה",
בני,
מ"שוד הבנק"
צלקת
עקומה לי,
בנשמה.
נייר, מעטפה,
ולא כתוב:
"זה שוד,
ואל תצעק!"
רק:
"...את הכסף"!
מיליונים:
אותי, אותך,
האלמונים,
ותאומים:
האלמנות,
ויתומים!
לעד...
זה "הגדול",
הבנק...
שדד.
02.05.05 רוברט הרצליה
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.