שירי אל / הזוהר שאחרי |
אך כשהלב קורא ושפה נפערת אל מי ארוץ אז, בידיים פרושות ומבט
כשל עיוור -
אל מי ארוץ אז תחת שמיכות תחת חושך, אל מי, לספוג כל תחושותיי
ומכאוביי ולארוז רגעים יפים בנשימה?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|