"על פי צוואת המנוח לא יינשאו הספדים".
כך קרא המנחה מעל הדוכן המאולתר ברחבת ישיבת "מרכז התורה",
הניצבת לתפארה בתוך חלל "קריית הר אליישיב" בלונה-סיטי.

היה זה יום שישי, י"ג בניסן ה'תתי"ב (12 באפריל 2052, אם אתם
עדיין משתמשים בלוח השנה הישן).
השעה הייתה 8:00 בבוקר. מאות אלפי בני אדם, בעיקר יהודים חובשי
כיפות ומגבעות, נטשו את ביתם בעיצומן של ההכנות לפסח וביעור
החמץ ובאו לחלוק כבוד אחרון למנהיג היהדות החרדית מחוץ לכדור
הארץ, הרב אלעזר מרדכי הכהן שבדרון, חתנו וממשיך דרכו של מרן
הגאון הרב שלום יוסף אליישיב זצ"ל, שנפטר ביום חמישי אחה"צ
בשיבה טובה משבץ מוחי.

עמדתי לי בין רבבות האנשים ברחבה הממוזגת שמחוץ לאולם הישיבה,
והרהרתי בלוויה דומה, שארעה חמישים שנה קודם לכן, בבני ברק, על
הארץ הישנה. גם הלוויה ההיא נערכה ביום שישי, וגם אז, על פי
בקשת המנוח, לא נישאו הספדים. הייתה זו לווייתו של הרב אלעזר
מנחם ש"ך, אחד המנהיגים הקודמים של היהדות החרדית.

כברת דרך ארוכה צעד המין האנושי בכלל והציבור היהודי-חרדי בפרט
מאז הלוויה ההיא. אולם הטרור האיסלאמי הגרעיני והתופעות
החברתיות, כלכליות ופוליטיות שבאו בעקבותיו לא הותירו למין
האנושי ברירה. הרב אלעזר מרדכי, ששלח את בניו ללמוד הנדסת
מחשבים, הוביל מהפכה תרבותית בציבור החרדי, ויחד עם רבנים
נוספים פסק כי המצב שנוצר הוא בבחינת "פיקוח נפש", עליו נאמר:
"עת לעשות לה' - הפרו תורתך", וכי יש ללמוד מקצועות טכנולוגיים
וליישב את החלל.

כאשר חיפשה נאס"א מתנדבים לאייש את פרוייקט ההתיישבות האנושית
בלונה, נבחר הרב לעמוד בראשות קבוצת תלמידים שעבדו ביום
במקצועות הטכנולוגים השונים הנדרשים לקיומה ופיתוחה של לונה
סיטי, בעודם שוקדים על תלמודם בשעות הערב, כשלוש שעות מדי יום.
אני הצטרפתי כיועץ ליחסים בין-דתיים, על מנת לייצג את הקהילה
היהודית ביחסיה עם אחיותיה בנות הדתות האחרות. כמובן שעמד
לזכותי תפקידו של חתני, הרב יהויכין שפינוזה, שהיה מבכירי
הר"מים בישיבה ועמד על כך שאצורף להתנחלות.

הטקס הפעם היה קצר. נאמרו שני שירי המעלות, משנה או שתיים
מפרקי אבות, קדיש, וצעדנו אל חלקת הקבורה במתקני המיחזור,
אליהם הובלו גופות נפטרים, לאחר שהרבנים ואנשי ההלכה של הדתות
האחרות פסקו כי מתקיימת בכך מצוות קבורה.

כולם מיהרו לבתיהם לקיים את מצוות ביעור החמץ, ואני הלכתי
ללשכתי בישיבה, להכין כתבה זו עבורכם, הקוראים.

נחום וענגראווסקי
קריית הר אליישיב, לונה סיטי, י"ג ניסן ה'תתי"ב