|
כשלא יכולתי לשאת
עוד את הגעגוע
הייתי מרדד לשוני
במברשת השיניים
שהותירה אחריה
ומתפלל:
לקט
פאה
ושיכחה
לקט
פאה
ושיכחה.
כשלא יכולתי לשאת
עוד את לשוני
הייתי מרדד עושר הגעגוע
בדלות השחזור:
לקט
פאה
ושיכחה...
לקט
פאה
ושיכחה
00:37 יום ג' 3 במאי 2005 |
|
|
קודם אתה רוצה
אותו וחושב
עליו, ואז בעזרת
שותף או שותפה
אתה יוצר אותו,
ומביא אותו
לעולם.
למה גם בסלוגנים
זה חייב תמיד
לעבור דרך השכן? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.