|
כשלא יכולתי לשאת
עוד את הגעגוע
הייתי מרדד לשוני
במברשת השיניים
שהותירה אחריה
ומתפלל:
לקט
פאה
ושיכחה
לקט
פאה
ושיכחה.
כשלא יכולתי לשאת
עוד את לשוני
הייתי מרדד עושר הגעגוע
בדלות השחזור:
לקט
פאה
ושיכחה...
לקט
פאה
ושיכחה
00:37 יום ג' 3 במאי 2005 |
|
|
וכשהיה הצאר
בוריסובסקי בן
שלושים
ניגשו אליו בזעם
גברים וגם נשים
אמרו לו: יא
רוסי אחד, וגם
יופטויומט
והוא הרים רגליו
והסתלק לו באחת
השיר גרוע? ממש
צאר לי.
חרגול מצרצר
בלאדות מתחת
לחלון של הרוסיה
מהסוג השני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.