אריק לייב / אל עבר השער |
חיי בעצב התעטפו, נקטפו.
קולי נדם, ללא אדם,
כה מוקדם, ואני נרדם.
עורב שחור מבשר את העתיד
אך גם המוות כבר לא מפחיד.
וזעקה נשמעת,
"תיקח אותי גם"
אל עבר השער.
כאב גדול, עצוב מכל,
איני יכול, נשמע שוב קול.
מתוך חיי, אל סוף ימיי,
נכבו שיריי, ברחו מידיי.
ואמשיך לזעוק,
ללא מילים,
עד שאגיע לשער.
עורב שחור מבשר את העתיד
אך גם המוות כבר לא מפחיד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|