את יודעת,
זה לא שאני...
כאילו,
זה ממש לא!
תאמיני לי.
אחרי הכל,
מי ישמע
את יודעת,
זה לא ש...
אז נו באמת!
את כזו שרוטה.
כמה כבר אני יכול?
ולמה לא?
ואולי בכל זאת?
אסור אפילו לשאול.
זהו רצח האמת והתרבות העתיקה
של אותם אלו שידעו אהבה
זו את שרוטה ששורטת
קרה שכורתת
פצצה שמפוצצת לי כל תקווה
למשהו הזה
שנקרא פעם אהבה
והיום הוא לא אחר מאשר
וסתם,
אפילו את זה אין לי עכשיו.
וסליחה על האנרגיות שתגידי שלקחתי לך
במכתב הזה
שאולי יקרא בעינייך הטרדה
ואולי יקרא חיזור
כמו בסרט איטלקי ישן
אבל את
את רוצה משהו שאין לי
ואת גם לא תקבלי
לעולם.
כי האלוהים שלך שונא אותך.
בגלל זה יצאת שרוטה.
הוא שרט אותך בכוונה.
את לא יותר מאשר ניסוי משוכלל
בנפש בלתי יציבה.
אני מסתכל עלייך
וברור לי
שהניסוי נכשל.
ובכל זאת
התאהבתי בך
כמו שלא התאהבתי באף אחת
כבר שלושת-רבעי-מליון שנה. |