פתאום הלכת וכבר לא תשוב,
כמו רק הצדיקים זוכים ללכת...
ורק שעון לוחש לי שוב ושוב:
"כל כך מוקדם, הרי עוד לא שלכת!..."
הלכת כמו ענן קליל, פתאום,
ברק, שבשניות חולף באופק,
אקורד גאה בשיר האחרון,
כוכב נופל ונעלם בחושך...
נותרו כל השירים היתומים,
אותם כבר לא נשמע עוד משפתיך,
הם - אנדרטה קדושה לעולמים,
אותה הקמת כאן במו ידיך!
השארת לנו כל שבעולם -
פריחת אביב, צחוק ילד, תכול שמיים...
ימשיך להתנהל לו העולם,
אך עניים אנחנו שבעתיים!...
14.04.2005
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|